בעידן שבו דיגיטל וחדשנות הם מנועי צמיחה, ישנו מנוע נוסף, שלא מקבל מספיק תשומת לב וחשיבות…
מחקר פורץ דרך, בראשות Frank Nagle מבית הספר לעסקים של הרווארד, בדק את ההשפעה של כמות ה-#Connections של משתמשי #LinkedIn, על ההצלחה העסקית של החברות בהם הם מועסקים 
צוות המחקר ביצע ניתוח מקיף של יותר מ-2 מיליארד Connections ב-LinkedIn, כולל 7,715 חברות ציבוריות בארצות הברית. הממצאים היו מדהימים:
חברות שעובדיהן היו מחוברים ופעילים בקהילות וברשתות החברתיות המקצועיות הציגו #ביצועים עסקיים טובים יותר מאלו שעובדיהן היו פחות מחוברים.
אמנם המחקר עסק במובן הרחב של ״קשרים״, בדגש על קשרים בעולם האמיתי ולא רק ברשתות החברתיות, אבל הקשר ההדדי בין השניים הוא מתבקש: תחזוקה (nurturing) של קשרים במימד הפיזי היא יעילה וסקיילבילית יותר באמצעות הרשתות ומנגד, הרשתות מאיצות פיתוח קשרים בעולם ״האמיתי״.
המחקר גילה שבתעשיות כמו טכנולוגיות מידע, ייצור וביטוח/פיננסים מועסקים העובדים ״המחוברים״ ביותר. חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, פייזר ו-IBM היו באופן די צפוי בין החברות המקושרות ביותר ברשתות ובהלימה לכך, נמצאו במרכז הקהילות המקצועיות שלהן.
לצד זאת, המחקר גם זיהה דפוסים פחות צפויים.
לדוגמא, חלק מהחברות הגדולות היו דווקא מבודדות באופן מפתיע, בעוד חברות קטנות יותר הציגו לעיתים נוכחות חזקה בקהילות וברשתות, ואני שואל: האם הסיבה לכך נעוצה בתמהיל העובדים שלהן או במדיניות הרשמית שלהן בכל הקשור לפעילות העובדים בקהילות מקצועיות ובלינקדאין? 
לצערי המחקר לא ענה על כך…
המחקר אף הלך צעד אחד קדימה, ובדק את הקשר שבין היקף נוכחות החברה ברשתות לבין דירוגה במדדי #חדשנות כמו השקעות במחקר ופיתוח ואיכות הפטנטים שהיא רשמה. המסקנה הייתה ברורה:
חברות בעלות נוכחות משמעותית ברשתות המקצועיות הפגינו חדשנות רבה יותר וברוב המקרים, לחדשנות הזאת היה ערך מדעי וכלכלי גבוה יותר ביחס לחברות שפעילות במידה פחותה יותר.
המחקר לא רק הדגיש את ערכן של רשתות הקשרים של העובדים אלא הוא גם הציב אתגר לתפיסות המסורתיות בנוגע לגיוס ולניהול. המחקר הדגיש כיצד מינוף חכם של נתוני השימוש ברשתות חברתיות יכול לאפשר למעסיקים להבין טוב יותר את הדינמיקה הארגונית ואת תרומת העובדים.
ברמה האישית, שמחתי מאד לקרוא את ממצאי המחקר מאחר והוא אישש את הנחת המוצא שלי שנמצאת בבסיס הפעילות שלי בלינקדאין ומחוצה לה:
לקשרים שלנו, בקהילות מקצועיות ובלינקדאין, יש ערך לא רק עבורנו כאינדיבידואלים אלא גם למעסיקים שלנו. קשרים הם #נכס וארגונים צריכים להכיר בכך, לעודד זאת ולנהל זאת באופן מובנה ומקצועי.
5 נקודות למחשבה בעקבות המחקר:
1. #שינוי_קריטריונים_לגיוס – באופן מסורתי, מרבית שיקולי הגיוס נשענים על כישורים, ניסיון והתאמה לתרבות הארגונית. ממצאי המחקר מזמינים חברות להוסיף לשקלול גם את רשת הקשרים המקצועיים של המועמדים כגורם משמעותי בהחלטות גיוס. גישה זו יכולה להיות יעילה במיוחד לתפקידים בעלי השפעה על התעשיה והאקוסיסטם, כדוגמת מכירות, פיתוח עסקי ותפקידי ניהול.
2. #חדשנות_מבוססת_קשרים – אני מזמין ארגונים לעודד את עובדיהן לפתח ולהרחיב את רשתות הקשרים שלהם, הן קשרים פנימיים והן קשרים חיצוניים. הקשרים הללו יכולים להוות מקור לרעיונות רעננים ומקוריים, זיהוי מוקדם של טרנדים ובסיס לשיתופי פעולה.
3. #לא_רק_הנהלה_בכירה – לזיהוי פוטנציאל הקשרים של כלל העובדות והעובדים ולמינופם ישנה חשיבות על הארגון בכלולתו. גישה זו תחדד את חשיבות הקשרים והפעילות ברשתות החברתיות ותמצב אותם לא כ-nice to have או עניינם של בעלי תפקידים ספציפיים (שיווק, מכירות, פיתוח עסקי) אלא לפעילות ליבתית שמהווה מאמץ ארגוני קולקטיבי.
4. #אסטרטגיית_קשרים_מבוססת_נתונים – שימוש בניתוח הפעילות והקשרים ברשתות חברתיות יכול לספק תובנות יקרות ערך לגבי דפוסי השימוש, איכות והשפעת הפעילות, ולסייע בקבלת החלטות אסטרטגיות. נתונים אלו יכולים להשפיע על הרכב הצוותים, ולאפשר שילוב של אנשים בעלי קשרים חזקים עם מומחים בתחומים ספציפיים.
5. #הרחבת_היקף_הרשתות – מחקרים עתידיים יכולים לזהות אילו סוגי קשרים נדרשים לצורך התאמה והצלחה בתפקידים שונים, ולסייע באסטרטגיות נטוורקינג. כך לדוגמא, רשתות קשרים רחבות וגלובאליות יעניקו ערך לתפקידי מכירות ואילו קשרים עמוקים עם מכוני מחקר ועם האקדמיה יעניקו ערך לתפקידי R&D. תובנות אלה יוכלו לסייע לארגונים להתאים את תכניות הגיוס, ההכשרה ופיתוח הקריירה שלהם.
בשורה התחתונה 
המחקר סולל את הדרך להסתכלות חדשה על קשרים מקצועיים ועל חשיבותן של הרשתות המקצועיות בעולם התאגידי.
במסגרת בניית תוכניות העבודה ל-2024, אני ממליץ לחברות לחשוב כיצד הן יכולות למנף את הקשרים המקצועיים של העובדים שלהן לטובת צמיחה ארגונית ולחדשנות.
המינוף חייב להיות הדדי, Win-Win. תמיכה בעובדים, הכשרה, הוקרה ותגמול הם חלק הכלים שיש לשקול לשלב בתוכניות הפיתוח הארגוני.
למחקר המלא: https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=4555863
