לפני כשנה LinkedIn השיקה את ה-Creator Mode, תצורה חדשה לעמוד הפרופיל, שמטרתה לעודד משתמשים ליצור ולשתף יותר תכנים בפלטפורמה ולהגדיל את מעגל העוקבים אחר אותם היוצרים.
כאשר התצורה היתה זמינה עבורי, עברתי ל-Creator Mode ללא כל היסוס ושיתפתי את ההתרשמות האישית שלי בשני פוסטים:
השקת ה-Creator Mode היתה רק הסנונית הראשונה כחלק ממהלך רחב ואסטרטגי של LinkedIn לגוון את השיח ולהעלות את איכות התוכן ברשת החברתית. בעקבותיה LinkedIn השיקה סדרת כלים נוספים הזמינים בחלקם לבעלי Creator Mode בלבד, וביניהם: יצירת ניוזלטרים, גישה ל-LinkedIn Live, מעקב וקבלת התראות על תכנים של משתמשים ספציפיים (פעמון ההתראה החדש), סרטון הצגה עצמית בתמונת הפרופיל ועוד.
כל זה נהדר וחשוב אבל…
אחד מהדברים שהכי מתסכלים אותי בתור יוצר תוכן הן האנליטיקות המוגבלות ש-LinkedIn מציעה. כיוצר תוכן חשוב לי להבין האם התכנים שלי מעניינים את קהל החברים והעוקבים שלי, לכמה חשיפות זוכה התוכן שלי? מהי רמת המעורבות עם התכנים שלי לאורך זמן? האם חלו שינויים בהעדפות התוכן של הקהל שלי? מה התמהיל הדמוגרפי והמקצועי של הקוראים שלי? ועוד…
ועכשיו לחדשות מרגשות!
בימים אלה LinkedIn משיקה ממשק אנליטי משופר ומורחב עבור משתמשים שעברו ל-Creator Mode. הממשק החדש מציג נתונים כמותיים ותובנות שיכולים לעזור לנו לייעל את אסטרטגיית התוכן שלנו ולשפר את רמת ה-Engagement של קהל העוקבים. זוהי למעשה הפעם הראשונה שיוצרי תוכן ב-LinkedIn יוכלו לעקוב אחר ביצועי התוכן שלהם לאורך זמן ולראות נתונים מצטברים עבור מדדי מפתח כגון Impressions ומעורבות. עד כה, רוב מהיכולות הללו היו אפשריות רק באמצעות אפליקציות צד ג' (בתשלום).
אז מה חדש? (מצורפות תמונות להמחשה בתחתית הפוסט)
1. באיזור ה-Analytics בעמוד הפרופיל התווסף נתון חדש המציג את החשיפות המצטברות לתכנים שפרסמתם במהלך תקופה נתונה. גישה נוספת לנתון זה אפשרית דרך איזור ה-Spotlight בעמוד הבית, מצד שמאל. הנתונים הללו זמינים רק למשתמשים עצמם והם אינם גלויים לכלל המשתמשים.
2. לחיצה על הנתון החדש מובילה אותנו לממשק האנליטי המורחב. כאמור, הממשק החדש זמין אך ורק למשתמשים שבחרו לעבור ל-Creator Mode…הממשק נחלק לשני איזורים:
- איזור ה- Content performance בחלק העליון
- איזור ה- Top engagement demographics בחלק התחתון
3. בחלק העליון של הממשק ישנו כפתור שדרכו ניתן להגדיר את תקופת המדידה: 7 ימים, 14 ימים, 28 ימים, 90 ימים ו-365 ימים. פשוט ונוח!
4. איזור ה- Content performance מציג שני סוגי נתונים, על פני גרף, וניתן לדלג בין שניהם:
- חשיפות (Impressions) – כמות הפעמים בהם הפוסטים שלנו הוצגו ב -Feed של משתמשים אחרים, במהלך התקופה המוגדרת. מדובר בהערכה ולא במספר מדויק.
- מעורבות (Engagement) – כמות הפעם בהם משתמשים אחרים היו מעורבים עם הפוסטים שלכם: לייקים, תגובות ושיתופים. מעורבות מצד ארגונים (עמודי חברה) אינם משוקללים במסגרת מדידה זאת.
5. כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות לפוסט, במהלך 14 הימים האחרונים הפוסטים שלי זכו ב-39,405 חשיפות, נתון המשקף עליה של 35% ביחס לשבועיים הקודמים. בנוסף, הפוסטים שלי זכו ל-640 פעולות שמצביעות על מעורבות עם התוכן שלי, נתון המשקף עליה של 15.7% ביחס לשבוע הקודם.
6. מיקום הסמן על הגרף, יציג את הנתונים היומיים ואת ההשוואה ליום הקודם. בצורה זאת, ניתן לנתח את איכות הפוסט שפרסמתם ביום מסויים, מבחינת החשיפות ורמת המעורבות.
7. איזור ה-Top engagement demographics מציג נתונים דמוגרפים שונים של משתמשים שהיו מעורבים עם הפוסטים שלנו, כלומר עשו ליק, הגיבו או שיתפו. כאמור, מעורבות מצד ארגונים (עמודי חברה) אינם משוקללים במדידה זאת.
8. היכולות האנליטיות החדשות מאפשרות לנו לקבל תמונה מעניינת לגבי מאפייני קהל הקוראים שלנו באמצעות בחירת הפילטר המתאים: הגדרת תפקיד, בכירות (Seniority), מיקום, תעשיה, מיקום גיאוגרפי, גודל חברה ושם החברה.
הצעות לייעול ולשיפור
הוספת הממשק האנליטי החדש היא תוספת מבורכת שחסרונה היה מורגש…לצד זאת, להלן 6 הצעות לשיפור עבור LinkedIn:
1. שיפור גמישות יכולת הניתוח באמצעות בחירת תקופת המדידה לפי החלטת המשתמשים ולא על בסיס התקופות שהוגדרו מראש ע"י LinkedIn.
2. היה נהדר אם LinkedIn תאפשר להציג את שני הגרפים, חשיפות ומעורבות, זה לצד זה לצורך ניתוח המתאם בין שני המדדים.
3. תיזמון הפוסטים, כלומר מהו הזמן האידיאלי לפרסם תוכן, היא סוגיה שמעסיקה יוצרי תוכן רבים. הוספת פרמטר שעת פרסום הפוסט וקורלציה עם כמות החשיפות ורמת המעורבות, תאפשר ליוצרי התוכן להעריך בצורה מושכלת יותר מתי הזמן האידיאלי עבורם לפרסם תכנים ועל יד כך למקסם את ההשפעה.
4. במידה ואתם מפרסמים בתדירות גבוהה, לא ניתן לזהות את ההשפעה של כל פוסט בנפרד, על גבי הגרף. לצורך ניתוח שכזה, תדרשו להכנס ידנית לכל אחד מהפוסטים ולחלץ מהם את נתוני החשיפות והמעורבות. זה יהיה יעיל הרבה יותר לבצע Drill-down ישירות מתוך הגרף ולהפיק ניתוח ברמת הפוסט הבודד.
5. יצירת מפה רב-מימדית של המאפיינים הדמוגרפים הללו תאפשר לנו להפיק תובנות מעמיקות יותר. לדוגמא: מנהלי שיווק (הגדרת תפקיד) בכירים (רמת בכירות) מישראל (מיקום) המועסקים בחברה שיש בה למעלה מ-1,000 עובדים.
6. הוספת המלצות פרסונליות מצד LinkedIn ליוצרי התוכן, על בסיס ניתוח ביצועי התוכן שלהם, הפרופיל שלהם, מאפייני רשת הקשרים שלהם והיעדים המקצועיים שלהם.
המלצות
שימוש חכם בנתונים ש-LinkedIn מציעה יאפשר לנו להפיק תובנות ולצורך כך להלן 3 עקרונות פעולה מומלצים:
1. הפכו את ניתוח הנתונים לחלק מתכנון התוכן שלכם: בדיקה עקבית של הנתונים בימים שלאחר פרסום הפוסט יאפשר לגבש הבנה עמוקה יותר של צרכי קהל העוקבים שלכם ומידת העניין שלהם. ככל שננתח את התכנים בצורה עקבית יותר נוכל להבין מהם סוגי התכנים והפורמטים שיוצרים את רמת המעורבות הגבוהה ביותר ולבצע אופטימיזציה של משאבי הזמן שלנו למול התוצאות.
2. בכדי להגיע לתובנות אמיתיות צריך לעשות ניסויים והרבה: פורמטים שונים של תוכן (וידאו, פוסטים מבוססי טקסט, תמונות, מאמרים, סקרים…) לצד נושאי תוכן שונים (ייעוץ מקצועי, סיפורי לקוח או חדשות ועדכונים מהתעשיה שלכם, מחקרי עומק…). רק כך תוכלו להבין מה ב-א-מ-ת מעניין את העוקבים שלכם.
3. תיזמון הפוסטים היא נקודה מעניינת (הזכרתי אותה קודם לכן). לעיתים תיזמון לא מדוייק של פוסט עלול לפגוע בצורה אנושה בביצועים שלו. בדקו את תדירויות הפרסום (פוסט בשבוע? 3 פעמים בשבוע? עם בחודש?), שעות פרסום הפוסטים והימים השונים בשבוע כדי להבין מתי הקהל שלכם מעורב ברמה הגבוהה ביותר עם התוכן שלכם.
בשורה התחתונה:
מעקב מתמשך אחרי רמת המעורבות והחשיפה לתכנים תסייע לכם לדייק ולייעל את אסטרטגיית התוכן, קרי, על אילו נושאים לכתוב, למי לכתוב, באילו פורמטים, מתי כדאי לפרסם וכד'.
ניתוח הביצועים אמנם יכול להציע תובנות מועילות אבל התמקדות ביצירת תוכן אותנטי, שמעניק ערך מוסף לקהל העוקבים וכזה שמעורר דיאלוג עם הקהל שלכם הוא זה שיוצר חוויה חיובית ומתגמלת
צפו בתמונות להמחשה מתוך ממשק ה-Analytics:
לצפייה בסרטון ההדגמה של LinkedIn – לחצו כאן.
