האלגוריתם החדש של לינקדאין: כיצד תגדילו את החשיפה שלכם?
חדשות מעניינות! – לינקדאין מעדכנת את האלגוריתם המשמש לדירוג התוכן כך שיכלול פקטור המתחשב במשך הזמן שבו המשתמשים משתהים על כל פוסט ("Dwell Time").
במאמר הבא אני אתאר מה המשמעות של העדכון המדובר, עלינו כמשתמשי לינקדאין ולמי שעוסק בשיווק ומכירות.
קצת רקע
כשאנחנו מתחברים ללינקדאין, ישנם עשרות אלפי פוסטים שיכולים להיות "מועמדים" להופיע ב-Feed שלנו. בשלב הזה, הפוסטים הללו עוברים סינון ראשוני באמצעות האלגוריתם כדי לזהות את הפוסטים המובילים שהם רלבנטיים עבורנו (לדוגמא, התחשבות בהעדפות התוכן שהגדרנו בפרופיל וניתוח תחומי העניין שלנו). בהמשך, נעשה סינון שני שבו האלגוריתם מדרג את אותם פוסטים מובילים לפי "הפעולות הויראליות" שהם צברו: תגובות, שיתופים ולייקים.
לפעולות הויראליות הללו יכולות להיות השפעות על "מורד הזרם" (downstream) ו/או ב"מעלה הזרם" (upstream). אלו מונחים שכדאי להבהיר:
נניח מצב שבו המשתמש " Mike " נחשף ב-Feed שלו לפוסט של המשתמשת " Jane ". הנחת המוצא של לינקדאין היא שבמידה והמאמר של " Jane " מעניין ורלבנטי עבור " Mike ", הוא יגיב לפוסט באמצעות אחת או יותר מהפעולות הויראליות שציינתי קודם: תגובה, שיתוף ו\או לייק.
אם " Mike " יחליט לשתף מחדש את הפוסט, הוא תיצור אפקט מסוג downstream, שבו ה-Connections של " Mike " יראו את הפוסט שהוא שיתף גם ב-Feed שלהם. לעומת זאת, אם " Mike " יגיב לפוסט של " Jane " (כלומר יפרסם Comment) הוא תיצור אפקט מסוג upstream שיגרום לכך שהפוסט של " Jane " יופיע יותר ב-Feed של ה-Connections שלה (כלומר של " Jane ").
עבור כל אחד מעשרות אלפי הפוסטים "המועמדים" להופיע ב-Feed שלנו, האלגוריתם של לינקדאין משקלל את הסבירות למעורבות (Engagement) מצד המשתמשים ואת ההשפעות הפוטנציאליות שלו על אפקטי ה- downstream וה- upstream.
אז איך משפיע ה- dwell על רמת החשיפה לתוכן שלנו?
לינקדאין הבינה שישנם מספר חסרונות באלגוריתם שמנסה לחזות את כמות ההקלקות והפעולות הויראליות עבור כל פוסט…
לדוגמה, ישנם משתמשים רבים שמוגדרים כצרכני תוכן פאסיביים והקלקה על פוסטים היא פעולה נדירה עבורם. מגבלה נוספת היא האופי הבינארי של 3 הפעולות הויראליות, כלומר או שהן בוצעו או שהן לא.
כלומר, האלגוריתם של לינקדאין מודד אם פעולה ויראלית בוצעה או לא אבל הוא אינו מתחשב במשך הזמן שבו בילו המשתמשים עם פיסת תוכן לאחר ביצוע הפעולה, הרי יתכן שהם אמנם הקליקו על הפוסט אך מיד חזרו ל-Feed שלהם. האם לא צריכה להיות לכך השפעה על דירוג הפוסט?
כדי לפצות על החסרונות הללו, לינקדאין החליטה לשקלל את זמן השהייה (Dwell Time) באלגוריתם שלה מאחר והוא מציע מספר יתרונות על פני שקלול הפעולות הויראליות בלבד: ה- Dwell Time תמיד ניתן למדידה, הוא נותן אינדיקציה אמיתית ואמינה יותר לגבי מידת העניין שהתוכן מייצר והוא זמין בשפע (בניגוד לפעולות הויראליות שהן נדירות יותר בלינקדאין, יחסית לפייסבוק, למשל).
מהי ההגדרה ל-Dwell Time?
לינקדאין מבחינה בין שני סוגים של Dwell Time:זמן השהיה "על גבי הפוסט". זמן זה מתחיל להימדד מהרגע שבו לפחות מחצית הפוסט גלוי ב-Feed של המשתמש:
1. זמן השהיה "על גבי הפוסט". זמן זה מתחיל להימדד מהרגע שבו לפחות מחצית הפוסט גלוי ב-Feed של המשתמש
2. זמן השהיה "אחרי ההקלקה". מדד זה מתייחס למשך הזמן שבו בילה המשתמש עם פיסת התוכן לאחר שהקליק עליה ב-Feed
המהנדסים של לינקדאין קבעו, באמצעות סדרת בדיקות, כי זמן השהייה הוא אינדיקטור אמין להחלטת המשתמש – האם יקליק על הפוסט או לא. הם זיהו (באופן לא מפתיע) שמשתמשים נוטים לשהות זמן רב יותר על גבי פוסטים שהם שוקלים להגיב אליהן באמצעות אחת מהפעולות הויראליות. בנוסף, לינקדאין זיהתה קטגוריה של פוסטים שזכו לזמן שהיה קצר מאד מצד המשתמשים וללא נקיטת כל פעולה ויראלית. הם כינו את הקטגוריה הזאת בשם “skipped update”. את ה-Threshold של זמן השהייה שמבחין בין פוסט ויראלי לבין פוסט "מדולג" הם ביטאו בנוסחה (די מורכבת) שמפורטת בגוף המאמר הרשמי של לינקדאין (והקישור אליה מצורף בתחתית המאמר שלי).
נקודה מעניינת נוספת – לינקדאין מצאה שפרמטר זמן השהייה נמצא כמובהק עבור כל סוגי התוכן (פוסט טקסטואלי, תמונה, וידאו וכולי). אמנם המשתמשים הגיבו באופן שונה לכל אחד מסוגי התכנים, אבל ההחלטה האם להקליק או לדלג לא היה תלויה בסוג התוכן (בפורמט) אלא בתוכן עצמו.
השורה החתונה – כיצד האלגוריתם החדש ישפיע עלינו?
כאמור, משתמשי לינקדאין נוטים להקדיש זמן רב יותר לצפייה בעדכונים שעבורם הם מחליטים לנקוט בפעולה ויראלית. לינקדאין שיקללה את פרמטר זמן השהייה באלגוריתם שלה, העושה שימוש בטכנולוגיית Machine Learning. פוסטים שהוגדרו כ-“skipped update” זכו לציון נמוך יותר ולתדירות חשיפה נמוכה יותר ולהיפך.
לינקדאין מאמינה (ובצדק בעיני) שישנה חשיבות גבוהה יותר לאיכות הזמן שהמשתמש מבלה עם פיסות התוכן ולא למשך הזמן שהוא מבלה מול ה-Feed.
באמצעת עדכון האלגוריתם, לינקדאין מבטיחה בצורה טובה יותר, שהמשתמשים שלה ייחשפו לפוסטים רלבנטים יותר.
ההשפעה עלינו, מנהלי השיווק, היא ברורה – עלינו ליצור פוסטים שלא רק ימשכו את תשומת ליבם של המשתמשים אלא גם ירתקו אותם למשך זמן רב.
הפוסטים האיכותיים ביותר, שיזכו לדירוג גבוה יותר, הם לאו דווקא אלה שיזכו ליותר לייקים, תגובות ושיתופים…
אגב, לינקדאין אינה הרשת החברתית הראשונה שעושה שימוש בפרמטר "זמן השהייה" באלגוריתם שלה. פייסבוק עשתה זאת לפניה.
מקור: כאן
