"האם אתם אנשי לגו או אנשי פליימוביל"?
זוהי שאלת הסקר שאותה הצגתי לאנשי מקצוע ואנשי קשר שלי ב- Facebook וגם ב – LinkedIn, תוך חניכת פיצ'ר הסקרים החדש שלה. שאלה פשוטה? כנראה.
אך מסתבר שהתשובה, או יותר נכון המשמעויות שלה, מורכבות הרבה יותר.
מעבר לשעשוע האישי שלי, לסקר היו 3 מטרות שקשורות לעולם המקצועי שלי:
- כדי שאני אכיר טוב יותר את המאפיינים של רשתות הקשרים שלי
- לעמוד על ההבדלים בתוצאות הסקרים שהתקבלו ב-Facebook לעומת LinkedIn
- לגבי הסיבה השלישית…אני אעלה פוסט נפרד מחר…
אז נתחיל דווקא מהתוצאות:
- ב-Facebook – 60% אנשי לגו ו-40% אנשי פליימוביל (לא כללתי 12 חברים שבחרו באימוג'י צוחק…)
- ב-LinkedIn – 85% אנשי לגו ורק 15% אנשי פליימוביל
מה זה אומר?
בין לגו לפליימוביל קיימים הרבה מאד קווי דמיון: שניהם כמובן צעצועים\משחקי ילדים, שניהם נולדו לפני עשרות שנים, הם הומצאו בארצות שכנות (דנמרק וגרמניה, בהתאמה), שניהם טיפחו דורות על גבי דורות של של לקוחות נאמנים, הקימו פארקי שעשועים, הפיקו סרטים ועוד ועוד…אבל יש ביניהם גם הבדלים רבים. לטובת אנשי השיווק שבקהל, אני מצרף בהערה השניה ניתוח מעניין ונרחב שעומד על ההבדלים הללו באספקטים שונים.
אבל הסקר הקצר שלי לא התמקד בהבדלים העסקיים או השיווקיים, רציתי דווקא לגעת בפן הפסיכולוגי.
בעיני, ההבדל המהותי בין לגו לפליימוביל קשור למהות "המשחקית" של שני המוצרים.
כידוע, לגו בנוי מחלקים-חלקים ("אבני לגו") באמצעותם יוצרים השחקנים מבנים, כלי רכב, מכונות וכולי. יש מעט יחסית חלקים הבנויים מראש, כגון דמויות. חלק ניכר מהזמן מוקדש לתכנון, בניה ויצירת המבנים. שאר הזמן (וברוב המקרים זהו דווקא החלק השולי) מוקדש למשחקי דמיון באמצעות המבנים שנוצרו.
בניגוד לכך, פליימוביל מגיע כשהוא כבר בנוי מראש. קיימים מעט חלקים או אביזרים הדורשים הרכבה וגם היא פשוטה יחסית. רוב המשחק מוקדש לדמיון, בניית סצנות, תקשורת בין הדמויות וכולי. פליימוביל, בדומה למשחקי בובות אחרים, עוסקים בעיבוד חוויות רגשיות, גילום תפקידים ונחשבים כמשחקים השלכתיים שמסייעים לילדים להתמודד בדרך עקיפה עם רגשות, קונפליקטים, חרדות וכו'.
עכשיו נחזור לתוצאות הסקר…
כחצי מהחברים שלי בפייסבוק עוסקים בתחומי השיווק, הפרסום והדיגיטל והחצי השני עוסק בתחומים טכנולוגיים. לעומת זאת, ובצורה מובהקת, רוב ה-Connections שלי בלינקדאין עוסקים בתחומים טכנולוגיים ("קשים" או "רכים").
מהנתונים ניתן להסיק שחבריי מפייסבוק, מציגים תמונה כמעט מאוזנת, מבחינת הזדהותם עם פליימוביל לעומת הזדהותם עם לגו. כמעט שיוויון בין אנשי האונה הימנית לאנשי האונה השמאלית. לעומת זאת, בלינקדאין נמצא רוב מוחץ לאנשי הלגו.
לכאורה קל ולא ממש מפתיע, נכון?
אנשי השיווק והפרסום הם היצירתיים ובעלי הדמיון המפותח ואילו הגיקים הטכנולוגיים הם בעלי הכישורים הלוגיים, ההנדסיים והתהליכיים.
איזה כיף ונוח לחשוב בתבניות!
אז זהו, שלא בדיוק.
הפסיכיאטרית María Teresa Mata מצאה שלבנייה חופשית באמצעות אבני הלגו השפעות חיוביות, לרבות פיתוח אינטליגנציה רגשית, היכולת להחצין אמונות ורגשות (פסיכותרפיה) וייצוג רעיונות ומידע בדרך דינמית.
מה שמעניין לגלות, שבניגוד לתפיסה הנפוצה ש-לגו הוא משחק טכני בעיקרו, מתברר שהוא דווקא מסייע בפיתוח היכולת ליצור קשרים ברמה גבוהה יותר. כאשר ילדים (ומבוגרים) עוסקים בהרכבת אבני לגו, הם משלבים בין יצירתיות לדמיון ומאפשרים לפתח תהליכים נפשיים שונים הקשורים ליכולות תקשורת בינאישיות, הכרה עצמית, תחושת מסוגלות בפתרון בעיות, ביטוי רעיונות מופשטים ושיפור היעילות של פעולות ותהליכים.
שתי נקודות אחרונות לפני סיום:
1) ומה איתי אתם שואלים? (נו, תשאלו!) – כילד התחלתי בלגו ובשלב מסויים עברתי לפליימוביל (ביג-טיים)
2) ואיך זה קשור לעולם המקצועי? תשארו בסביבה, כי גם על זה אני מתכוון לענות, ממש בקרוב.
